בשנת הלימודים האחרונה, פעמיים בשבוע, קראתי ספרים יחד עם ילד בן 9. הוא ילד סקרן ואינטליגנטי ויש לו דעות משלו על כל נושא שבעולם. הוא גם עולה חדש מרוסיה ולכן צריך עזרה עם העברית.
כיון שקריאה, אפילו בשפה זרה, אמורה להיות כף אנחנו בוחרים יחד ספרים וקוראים בקול רם: עמוד אחד הוא ועמוד אחד אני. כעבור חצי שעה, כפרס, אני ממשיכה לקרוא לו עד סוף הפרק.
חברי הצעיר הוא בעל תושיה ותמיד מעדיף לקרוא את העמודים הקצרים. אנחנו מתמקחים ומחליפים עמוד ארוך בקצר וההיפך.
הקריאה בקול רם היא לא רק דרך לשפר את כישורי הקריאה שלו, או את אוצר המילים. כמובן שאנחנו מסבירים מושגים ומילים חדשות בטקסט, אך זאת בעיקר הזדמנות לחשוב ולפתח רעיונות. אנחנו משוחחים וגם משתפים בסיפורים אישיים. כך יצא שלמדתי על ארוע מטריד בחייו של חברי הצעיר.
התברר שבזמן ההפסקה ילד הכה אותו. כשחברי התלונן למנהלת שום דבר לא נעשה. הוא היה מתוסכל ולמחרת, כשזה קרה שוב, הוא קפץ מעל הגדר וברח מבית הספר.
הנה לנו עלילה קלסית של ספר ילדים. ילד נוקט בפעולה קיצונית על מנת להסב את תשומת לב המבוגרים. בעולם האמיתי זה לרוב לא קורה. בתגובה לבריחה חברי נענש, אמו הוזמנה למנהלת והוא הושעה ליום אחד. זהו החוק השרירותי.
בספרים התגלגלות המקרה היתה קורית לגמרי אחרת. לאחר שהילד נמצא כמובן שגוערים בו על כך שהדאיג את כולם. אך לאחר מכן, כל המבוגרים שבסיפור: המנהלת, המורה וההורים מכים על חטא על כך שלא שמו לב למצוקתו, והוא הולך לישון שמח וטוב לב. זה צדק פואטי
כשנפגשנו שוב לקרוא, חברי הצעיר היה מעורער ממה שקרה. ילדים יודעים באופן אינסטינקטיבי מה זה צודק ( פייר), וכיון שקריאת ספרות זאת הכשרה מצוינת להבנת מושגים, הוא הבין היטב את ההבדל בין חוק לצדק.
צדק פואטי חשוב לכל אחד אך הוא בעיקר הכרחי לילדים כדי שיוכלו לפתח גישה בטוחה וחיובית לעולם. חבל מאד שבית הספר בחר להתעלם מזה. יותר מזה, איך אפשר להסביר שאף אחד לא שאל את עצמו מה גורם לילד להרגיש שהעולם בחוץ יותר בטוח מבית הספר שאמור להיות המקום הבטוח ביותר לילדינו.
קריאת ספרים היא הכנה נפלאה לחיים, כיון שספרות מורכבת מדוגמאות, דמויות ומצבים, היא מעשירה את רפרטואר התגובות ונותנת כלים לנתח את העולם.
אולי כדאי שהמבוגרים בבית הספר יקראו שוב ספרות ילדים מכוננת כדי לזכור
להתייחס לילדים בצורה יותר צודקת
No comments:
Post a Comment