מאמר על הניצול הציני של אמינות נשים בגיל העמידה: אראלה ממפעל הפיס
אראלה בודאי תצלצל אליך:
מאד מפתיע שהקול המוכר ביותר בישראל הוא של אשה שפרסומה כלל אינו שייך להשגיה האישיים או לאכויות שלה.
קולה גם אינו מיוחד כלל ועיקר, אך כשהטלפון מצלצל והמילים ״מדברת אראלה״ נשמעות, האדם בעברו השני של הקו יודע שמשהו טוב עומד לקרות.
״אראלה ממפעל הפיס״ אכן באמת קיימת, שמה אראלה אדינגר והיא עובדת המוסד מזה שלושים שנה. כחלק מתפקידה היא מצלצלת לבשר למנויי מפעל הפיס על זכייתם בפרס.
בשנים האחרונות שיחות אלו הפכו לבסיס לפרסומות, המשתפות את הקהל ברגע המרגש בו נודע דבר הזכיה.
לשיחות של אראלה יש מבנה צפוי, כמעט טיקסי: הן תמיד מתחילות במילים: הלו מדברת אראלה ממפעל הפיס. לאחר מכן הפסקה קצרה, ואז מגיעות קריאות השמחה, והצהלה. לבסוף אראלה מגלה את הסכום או את אופי הזכיה:מזל טוב זכית ב....
יש לשער שנציגי מפעל הפיס מצלצלים למנויים לבשר להם על הזכייה, אבל לארוז שיחות אלו כפרסומות ריאליטי זאת תחבולה שווקית מבריקה.
פרסום ושיווק הם אמנויות המניפולציה, אך מטריד אותי שפרסומת זאת מנצלת בציניות שני פלחים חלשים של האוכלוסיה: נשים מבוגרות שלרוב אינן נראות ואנשים עניים עם בעיית התמכרות להמורים. הפרסומאים בחרו במודע את אראלה, אשה בגיל העמידה, שנראית אמינה ולא מאיימת כדי לפתות את המאזינים לבזבז כסף על כרטיסי פיס.
ולגבי המאזינים הפרסומת הכמו-אמיתית הזאת יוצרת רושם שהזכייה היא מושגת, וודאית. אראלה תצלצל אליך, מה שצריך לעשות זה רק לקנות מנוי.
ברדיו יש לפרסומות אלו כוח כמעט היפנוטי. הן הפכו לכל כך מצליחות ומוכרות שאראלה הפכה לדמות קאלט בתרבות הישראלית, מילה נרדפת לאלת המזל שהישראלים מתפללים לצלצולה.
אבל כפי שקורה במשחקי מזל מפעל הפיס מרמה ונותן לנו קלפים גרועים, כדאי להזהר מאראלה /
No comments:
Post a Comment