נראה לי שבכל רגע נתון מישהי בישראל, כן לרוב הן נשים, קוראת ספר של שושי בריינר ומתמוגגת. היא בודאי מצאה את הספר בספריה ולא בחנות ספרים כי בישראל של היום לא ניתן למצוא בחנויות ספר שיצא לאור לפני שנים אחדות. יתכן אפילו שהקוראת שמעה על שושי בריינר מהספרנית והיא זאת שהמליצה לה על הספרים שלה. בודאי קראה ספר אחד ומיד כשסיימה אותו חיפשה בקדחתנות אלו עוד ספרים כתבה בריינר.
תחילה גילוי נאות שושי בריינר היא חברה שלי נפגשנו אחרי שכבר הייתה סופרת ואני התאלמנתי. חברה משותפת ביקשה משושי, שגם היא אלמנה מגיל צעיר, להושיט לי יד, וכך היה. נפגשנו בדיוק בתקופה שספר הסיפורים של שושי ״אהבה עברית״ שיצא באותה שנה בהוצאת עם עובד, היה מועמד לפרס ספיר. אני זוכרת שאמנם רציתי להתקשר לשושי ולדבר איתה אבל הייתי נבוכה מידי כיון שלא קראתי את הספר שלה.
היה לי קשה מאד להתרכז, אך בסופו של דבר התגברתי על עצמי, לא קראתי את הספר אבל צלצלתי אליה ואמרתי ״לצערי לא קראתי עדיין את הספר שלך אבל אני צריכה עזרה״. שושי צחקה מאד ונפגשה איתי עוד באותו ערב. אני מספרת את הסיפור הזה שלכאורה לא קשור, כיון שהוא מלמד עליה המון. היא מאד מצחיקה ולא לוקחת את עצמה יותר מידי ברצינות.. זמן קצר לאחר מכן קראתי את הסיפורים ב"אהבה עברית" וגם אני צחקתי מאד: הם נוקבים, חכמים, אכזרים לפעמים ומלאי הומור.
יותר מאוחר שושי כתבה את ״ספר הפרידות הגדול״ שיצא גם הוא בעם עובד. זהו רומן מרתק שעוסק כמובן בפרידות, ביחסי נשים וגברים, בדינמיקה בתוך המשפחה, מעו ביהדות הולנד, וגם בצל שהשואה עדיין מטילה על חיינו.
לפני שנה שושי הוציאה ספר נוסף בעם עובד ״כתב סתרים״. זהו רומן אמיץ על נושא לא ממש פופולרי ודי לא מדובר: על יחסים ואינטימיות בין א/נשים מבוגרים.
כפי שכתבתי אני לא אוביקטיבית בבחירה של שושי בריינר אבל גם כל הביקורות שנכתבו על ספריה מסכימים איתי שהיא באמת סופרת נפלאה.
No comments:
Post a Comment