לאחרונה אני מרגישה שאני חיה בדיסטופיה, אבל עד שקראתי בהארץ את המכתב למערכת מאת זאבה אחי מאיר, לא הייתי בטוחה איזו בדיוק.
כותרת המכתב היא ״ז׳בוטינסקי ואבא היו מתביישים בנתניהו וחבריו״
המכתב מתחיל בהבעת דאגה של הכותבת ״אני מביטה בדאגה על המנהיגות השגויה והמסוכנת שמנהיגים אנשי הימין, בניהם של הרוויזיוניסטים.״
זאבה אחי מאיר מסיימת במילים:
״בהכירי את העקרונות המוסריים של אבי וחבריו — לרבות מורם ומנהיגם זאב ז'בוטינסקי — אני בטוחה שהם היו מוקיעים את חרפת ההתבהמות של החברה הישראלית והיו נלחמים בכל כוחם בעיוורון, בהכחשה, באטימות המוסרית ובאובדן המצפון האנושי של ראש הממשלה וחבר מרעיו, הבוגדים במורשת הוריהם ומובילים את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל מאסון לקטסטרופה של אובדנה המוסרי והקיומי"
המכתב החזק הזה המתמקד בהתנהגותם של הבנים של ( לפעמים אנחנו קוראים להם הנסיכים) מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית, הזכירו לי את השם של הדיסטופיה שחיפשתי:
אמנם אנחנו לא ממוקמים באי בודד באוקיינוס השקט, אך גם אנחנו מאד מבודדים. בנוסף, כמעט מכל בחינה אנחנו נמצאים באי של בעל זבוב.
הרומן בעל זבוב מאת ויליאם גולדינג ( 1954) מספר על ההתפוררות השיטתית של החברה המתורבתת. מה שנידמה תחילה כדמויי סדר מתדרדר לכאוס כשקבוצה של נערים צעירים מנסה לשרוד על אי הבודד.
מנהיג הקבוצה רלף אינו בוגר ואחראי כפי שנראה בתחילה, ותוך זמן קצר חברי מפגינים צורות התנהגות אכזריות ומוכנים להקריב את כל מי שמראה איזו שהיא חולשה. הם חורשים מזימות, מסיתים, מפזרים שמועות, ורבים ללא צורך. כשהפחד גובר כך גם החשד שחיות פרא ומפלצות נמצאות בכל מקום, ויום יום הנערים עורכים טקסים פרימיטיביים לשם הגנה.
נשמע מוכר? לאחרונה כמו אי הנערים גם אנחנו הגענו כמעט לכאוס מוחלט. המנהיגים שלנו מונעים על ידי יצרים פראיים, הם מקריבים את כל מי ששונה, או רק אומר משהו שונה, והרלף הפרטי שלנו, שנבחר להוביל אותנו באומץ, רואה מפלצות מפחידות וחיות פרא אפילו מתחת למיטה.
בבעל זבוב אחד הנערים גילה שהמפלצת היא בתוכו, אך זה כבר מאוחר מידי. ועצוב מאד שתגלית זאת עלתה לו בחייו. גם אצלנו תובנות באות באיחור, ורבים מאיתנו פסימיים בקשר לעתידה של ישראל.
בסוף הרומן מבוגר שמגיע לאי מבטא את אכזבתו מההתנהגות הגרועה של נערים בריטיים. להם לפחות היה תרוץ של הגיל: לא היו להם בגרות ונסיון,
אבל המנהיגים שלנו היו אמורים להיות בוגרים.
אבל המנהיגים שלנו היו אמורים להיות בוגרים.
דחוף: אנחנו מחפשים מבוגר אחראי
