עוד לא אסרו את האחרון שבסידרת חגי תישרי בהם הנשים בישלו מספר אסטרונומי של ארוחות משפחתיות, ובדרך השלום בתל אביב, כאילו כדי להקניט, ראיתי שני שלטים בגודל עצום עם הפרסומת של Foody. בתמונה שלושה גברים, והם הבלוגרים המצטיינים הכותבים בעניני אוכל.
רק לאחרונה הקדשתי מאמר שלם לארוחות יום שישי כטקס ישראלי (קישורית בתגובה הראשונה). את ארוחת הערב השבועית כמעט תמיד מבשלת האם.
במסגרת כתיבת המאמר ראיינתי את העיתונאי והשדרן ירון אנוש שכבר 25 שנה מקדיש לארוחה זאת מדור מיוחד בתכנית הרדיו שלו ״קול שישי״ (רשת ב׳ ביום שישי מארבע-עד-שש).
אחת לשבוע, במסגרת המדור, אנוש מטלפן לאחת המאזינות (לרוב הן נשים), ה"מכניסה" אותו למטבחה, מרימה את מיכסי הסירים, ומתארת בפירוט מה היא מבשלת השבוע, כמה ומי יגיעו לארוחה, ומה יאכל כל אחד מבני המשפחה.
לפי עדויות רבות מה שמאפיין את הבישול של אמא, היא העובדה שהיא מכינה לבני משפחתה מדי שבוע את האוכל החביב עליהם. בניגוד לנשים והאמהות, כשהגברים מבשלים הם מחפשים חדשנות. ירון אנוש מספר כשהגברים מבשלים הם מאד גאים בעצמם וביצירתיות שלהם ומעונינים ביצירת חויה.
ירון גם אומר שלדעתו שכאשר העסוק נשי במקור ( והמטבח זה עיסוק נשי) ויש אפשרות להפיק ממנו רווח כלכלי או חברתי אז הגברים יכנסו פנימה. לכן יש יותר שפים משפיות.
זה נכון שהגברים כבשו את המטבח המתוחכם, אבל היום כשליבי נצבט למראה המיתוג הגברי של המטבח והסליברטאות של שלושת הבלוגרים. התנחמתי בכך שאם נשאל כל אחת ואחד מהו זכרון החג שלהם מבית הוריה
