Showing posts with label קריירה. Show all posts
Showing posts with label קריירה. Show all posts

Thursday, October 5, 2017

אמא יותר חשובה מ…..



כשנוסעים באיילון לכוון צפון אי אפשר להתעלם מהבנין הצהוב עם השלט באנגלית ״אמא יותר חשובה מ..״ כשממשיכים בנסיעה רואים שזאת בעצם ציטטה של אלברט איינשטיין (דמיון יותר חשוב מידע) והמילה אמא היא חלק מהמלה דמיון imagination. אבל אני מעדיפה לחשוב שזאת אכן האמא שיותר חשובה, ובזה עוסק הפוסט.
למרות שלג׳נגל אמהות וקריירה בעולם של היום נדרשת אותה יצירתיות ותושיה שעליה מקבלים בונוסים בעולם העסקים, האנקדוטה הבאה מעידה על הקשיים שיש לאמהות צעירות בעולם קשה זה.
הבת הקטנה של אם תל אביבית חגגה יום הולדת בגן, והזהירה את אמה לבל תאחר. אם כן איימה שתפטר את אמה מתפקידה.
ביום המיועד היתה לאם ישיבה שאמורה היתה להסתיים חמש עשרה דקות לפני תחילת המסיבה. כיון שהיתה זאת שעת הפקקים ידעה שאין סיכוי שתצליח להגיע בזמן למסיבה. לכן ארגנה מראש אופנוע שליחויות שחיכה לה למטה בסיום הישיבה, והביא אותה על כנפי נשרים ליום ההולדת--בזמן
הפעם הזאת הבעיה נפתרה, אך אני תוהה על אותן פעמים שבהם לא נמצא פתרון, וגם על המחיר הגבוה שמשלמות האם ובתה כדי שהאם תוכל להשאר במשרתה. אף אחד לא מוקיר סוג כזה של פתרון בעיות, זה חלק מהגדרת התפקיד של אם. יותר מזה לרוב לא מדברים על זה כדי חס וחלילה שלא יחשדו בסולם העדיפויות של אותה אם. במאה ה21 עדיין מצפים מהאמא להתייצב ביום ההולדת מוקדם עם עוגה משוכללת, רצוי מתוצרת בית, וחיוך רחב.
הסיפור מדגים אם אמיצה שחושבת מחוץ לקופסא ומוצאת פתרונות חדשניים. אלו אכויות נדירות ונחשקות בעולם העסקי. אך זאת גם אמירה עצובה על החברה שלנו בה על אם לסכן את חייה, מילולית, כדי להגיע למסיבת יום ההולדת של בתה.
במשך דורות נשים נאבקו עם בעיית שלוב הבית והעבודה. כבר בשנות החמישים הפמניסטית החשובה סימון דה בובואר התנגדה לעבודת נשים מחוץ לבית בגלל שזה הטיל עליהן משא כפול.
לא הרבה השתנה מאז, אם מדובר באם צעירה או אשה מבוגרת מקום העבודה באופן כללי אינו ידידותי לנשים. דה בובואר עצמה בחרה לא להנשא או להקים משפחה וחסכה לעצמה את כל הבעיות.
לא לכולן מתאים להיות אמהות וזאת בחירה לגמרי הגיונית, אבל בכל זאת הגיע הזמן לראות אמהות כאחד ההשגים החשובים המופיעים בקורות החיים של נשים.

Saturday, January 21, 2017

מדוע הפגנתי היום בסולידריות עם אחיותי בארצות הברית?


בהרצאה ששמעתי לאחרונה ״מי ניפץ את הפמיניזם? האחריות של זכויות היתר,״ החוקרת הפמיניסטית אמה ריס מנתה שני גורמים לפחות האחראים לאותו שבר. הראשון הוא נאו-ליברליזם שהיינו עדים לפופולריות שלו בתוצאות הבחירות האחרונות בארה״ב. השני, לרוע המזל, הוא נשים עצמן. הוכחה לכך ראינו במספר המפתיע של נשים שהצביעו לטראמפ למרות הבוז המפורסם שלו לנשים וההטרדות המיניות שביצע ללא חרטה.
לאות סולידריות עם אחיותי בארצות הברית הגעתי הבוקר בשעה 10 לכיכר רבין. בנוסף להפגנה שלנו מתוכננים היום עוד 600 מצעדים ב57 מדינות. קראתי שהצעדה נגד דונלד טראמפ הפכה ליום של אקטיביזם בינלאומי.
הסיבות שלי להפגנת סולידריות הן גם אישיות. שתי בנותי נולדו בארה״ב וחיות שם. החיים של נשות קריירה אף פעם לא היו קלים, אבל כעת כשמישהו כטראמפ הוא הנשיא, יש לנשים האמריקאיות ממה לחשוש.
איני רוצה להיות לא נאמנה לנשים או למשימה שלנו כפמיניסטיות, אבל לכל הנשים שבחרו בטראמפ אני רוצה לתאר את המציאות הקשה שבנותיהן, אחיותיהן, ונכדותיהן מתמודדות איתם בחייהן יום יום בציבוריות האמריקאית.
במשך דורות רבים נשים נאבקו כדי לשלב עבודה/קריירה עם משפחה. אם את אם צעירה שמנסה לג׳נגל את כל המשימות, או אשה מבוגרת שמנסה למצוא עבודה, עולם העסקים אינו סביבה ידידותית לנשים ואמהות בכל הגילאים. למרות שכדי להתקדם בקריירה על נשים לשלם מחיר יקר, הפיצוי שלהן--המשכורת אינה משקפת מאמץ זה ולרוב היא נמוכה משל הגברים.
אבל הפער במשכורות אין פירושו שנשים זוכות ליחס מועדף בגלל מאמציהן, להיפך. נשים יודעות שלא ישכרו אותן אם יופיעו לראיון עבודה בהריון. אם כבר יש להן עבודה, ״חופשת״ הלידה בארה״ב היא קצרה ואפילו מגוחכת. וכשאותה אשה חוזרת לעבוד עליה להוכיח שהאמהות לא דרדרה את יכולותיה.
רק לפני שנתיים,חברות פרטיות כאפל ופייסבוק, במסווה של דאגה לנשים, הודיעו שהם יממנו טיפולי הקפאת ביציות לעובדות בחברה. כך החברות משתלטות על השעון הביולוגי של נשים ומכוונות אותו לפי לוח הזמנים שלהם.
העשור בין 30--40 הוא קריטי לקריירה של כל עובד, אך הוא גם ההזדמנות האחרונה של נשים להביא לעולם תינוק בריא, ולעיתים גם ההזדמנות האחרונה שלהן להיות אמהות. כמו המשל על למכור את נשמתך לשטן, הצעד הציני הזה יכול להזיק לנשים כיון שהוא מרגיע אותן, ומשכיח מהן את העובדה שהזמן חולף.
ואם כבר מזכירים חברות פרטיות, העם האמריקאי בחר כנשיא את התגלמות איש העסקים הציניקן. אנו הנשים נלחמנו כדי להגיע להיכן שאנחנו נמצאות, והדרך עוד מאד ארוכה, האם אנחנו יכולות להרשות לעצמנו לוותר על הכל?
הנשים שצועדות היום בכל העולם אומרות לא.