Showing posts with label אחריות. Show all posts
Showing posts with label אחריות. Show all posts

Sunday, June 17, 2018

לכבוד יום האב: את מכוערת״ או דוגמה אישית


״
אתחיל בתאור המקרה, לפני 3 שנים חברת הכנסת חנין זועבי השתתפה בכנס במרכז האקדמי רמת גן, ופעיל ימין שפך עליה מיץ. מיד לאחר מכן הופיעה ידיעה בפייסבוק שבעל צימרים בצפון העניק לתוקף, כהוקרה על מעשיו, סוף שבוע זוגי בסוויטה אצלו במתנה.
כיון שהפרס היה קשור גם בקידום עסקי, בחרתי להתריע על מתן הפרס לתקיפה בדף הפייסבוק המסחרי של בעל הסוויטות, ולהוריד את הדירוג של הצימרים שהוא מפרסם.
הוא חיכה לי בסיבוב שלוש שנים. לפני כמה ימים העליתי תמונה שלי על סקטים בפארק הלאומי. קיבלתי תגובות מפרגנות רבות. ופתאום מישהו כתב לי ״את מכוערת.״ לפני שמחקתי את המילים הצורבות האלו בחרתי להגיב. כיון שבתמונת הפרופיל שלו הוא נראה מצולם עם בתו הקטנה,שאלתי אותו: ״ למה בחרת לפגוע בי כך? ואיזו דוגמה אתה נותן לבת הקטנה שלך, האם תגדל לחשוב שהעיקר זה היופי החיצוני?״.
הוא ענה ״שאשלח לך צילום מסך?״ הסתקרנתי ובדקתי את הפרופיל שלו וראיתי שהאב בתמונה הוא נותן הפרס לתוקף של חנין זועבי.
אני תוהה איזה דוגמה אישית נותן אותו אב לבת שלו ,ומה הוא מלמד אותה?
שיש לתת מתנה למי שתוקף פיזית אשת ציבור, חברת כנסת, כאשר הוא לא מסכים עם דעותיה?
שרצוי לפגוע מילולית ולהכתוב הערות פוגעניות על צורתה החיצונית של אשה שמחתה על כך?
הבת של אותו גבר שכתב לי לומדת כבר מגיל רך שזה לגיטימי להתמקד בגופה של אשה ולא בגופו של עניין. יותר מזה, היא רואה שאבא שלה לא מכבד נשים ואפילו בז להם
לכבוד יום האב אני מאחלת לכל ילדה שיהיה לה זכרון מחזק ומעצים של אביה, ומזכירה לאבות שיש להןם אחריות מיוחדת לתת דוגמה אישית של התנהגות מכבדת לבנות ולנשים.

Sunday, April 24, 2016

בין קהילת פייסבוק לקהילה

איפה פייסבוק כשצריכים אותו?
חברות יקרות זאת רק דוגמית מ100 הנאצות שקיבלתי ובעקבותיהם כתבתי את המאמר
איפה פייסבוק כשצריכים אותו. מאמר שכתבתי בעקבות נאצות אלו
הנחיות קהילת פייסבוק והקהילה
לפני שהורשיתי להכנס לספרית בודליאן באוקספורד, היה עלי להשתתף בטקס ולהישבע:
״אני נשבעת לא לפגוע ברכוש הספרייה, לא לקשקש, ולפגוע באיזו צורה בשום כרך מסמך או ספר. לא להדליק אש, לא לעשן ולציית לכל חוקי הספריה״.
הבודליאן נוסד בתחילת המאה ה17 בבריטניה והספרייה היא אחת ממעוזיה הנחשבים ביותר של התרבות המערבית.
השבועה לא יכולה להבטיח שהקוראים לא יפגעו בבניין או באוספי הספריה, אך האבות המייסדים התייחסו לפעולה סימלית זאת כחוזה שיצור קשר בין הקורא לספריה ויעודד התנהגות מכבדת ואחראית.
עד לשנים האחרונות ספריות כמו הבודליאן היוו את מקור העיקרי למידע בעולם, ניתן להשוות את האוספים והמידע בקטלוגים של העולם של אתמול, לאותם מנועי חיפוש ענק כמו גוגל או למגה אתרים כמו פייסבוק.
אך בזמן שהקודים להתנהלות בספריות ברורים ומתועדים, המצב בעולם הוירטואלי חמור ומבולבל.
הערה שכתבתי בעמוד של שוברים שתיקה, ארגון לוחמים לשעבר הפועל לחשיפת התנהלות צה״ל בשטחים הכבושים, זכתה ליותר ממאה תגובות. רובן היו שליליות והביעו כלפי שנאה וגם שלחו אותי להצלות באש הגיהנום בתור בוגדת.
כשדיווחתי לפייסבוק על כמה מהתגובות היותר מרושעות, הוא הגיב שאלו לא הפרו את הנחיות קהילת פייסבוק.
כשבדקתי את משמעות המילים ״הנחיות הקהילה״ גיליתי שכתוב שפייסבוק מעודד שיח והתנהגות מכובדים. לפי נסיוני אין בזה שום אמת.
המילה ״קהילה״ מעלה בדמיון דמויים חיוביים: בתים קטנים ורחובות שקטים ואנשים מתורבתים ולהם מטרה משותפת. לעיתים קרובות אנחנו גם מוסיפים שקהילה היא מקום שקט ובטוח.
לידיעת פייסבוק, גם קהילה וירטואלית מורכבת מאותם רכיבים חיוביים ככבוד, תרבותיות, ומקום בטוח. אני לא מייעצת לפייסבוק לאמץ פעולות סימלית כמו השבועה אבל אולי הגיע הזמן לנסח חוזה בין פייסבוק ולקוחותיו .
פייסבוק אינו יכול להסכים להיות מקום מקלט לחוסר סובלנות ואלימות ואסור לו להתחבא מאחורי הסינר של התיקון הראשון לחוקה האמריקאית המבטיחה את זכות חופש הביטוי. אנו עדים להתגברות האלימות והגזענות ברשת. אם פייסבוק לא ישים קץ להתעלליות בדפיה ולא יגן על אותם משתמשים תמימים המותקפים ברחבי ״הקהילה הוירטואלית״, לא ניתן אלא להסיק שפייסבוק תומך באלימות. מקווה שהתביעות נגד אחריות פייסבוק לא תאחרנה לבוא