Showing posts with label אופניים. Show all posts
Showing posts with label אופניים. Show all posts

Tuesday, October 11, 2016

יום האופניים הלאומי או בשמו האחר יום כיפור

הסיבה העיקרית מדוע אני אוהבת להשאר בארץ בזמן החגים היא יום כיפור. כשחזרנו לישראל לאחר שנים ארוכות בארה״ב שמחתי לגלות שיום כיפור כבר לא החג המדכדך של ילדותי. הוא והשתנה וקיבל אינטרפרטציה ישראלית ייחודית, כיום האופניים הלאומי
באותה שנה בה חזרנו לארץ, כשבועיים לפני החגים, הבנות הודיעו לנו שהן מוכרחות אופניים ליום כיפור, לכל שאר הילדים כמובן כבר היו. כך למדנו לראשונה על המסורת החדשה הזאת.
תארו לעצמכם עיר גדולה שביום רגיל רחובותיה עמוסים במכוניות ואוטובוסים. ולפתע, כבמטה קסם, הכל נעצר ומשתתק.
מוקדם יותר היום בדקתי וראיתי שהשנה החג נכנס כמה דקות לפני 6. כשיצאתי לרכב על האופניים, בערך בזמן הזה, נסעו עדיין ברחוב מכוניות אחדות. אך דקות ספורות מאוחר יותר כבר היה שקט. ברחוב צעדו משפחות לבושות בלבן בדרכן לבית הכנסת, וילדים קטנים בלווי הוריהם רכבו על אופניים זעירים וקורקינט בלבוש ממש חגיגי. בדרך חזרה בדרך הטייסים לא היתה אפילו מכונית אחת, וילדים מבוגרים קצת יותר, אולי בחטיבה, רכבו שם לבד על אופניים.
הערב והלילה אני מצפה לראות המוני אדם ברחוב, כי זה הלילה שבו כולם מבלים בחוץ.
מחר כמו שאר התל אביבים נרכב על אופניים. בשנים קודמות נסענו לכיוון הים, המשכנו צפונה לאורך החוף עד לנחל הירקון ומשם חזרה הביתה.זאת היתה אכן חויה חד פעמית, או לפחות חד שנתית, וזה גם היום היחיד בשנה בו אני מרגישה בטחון לנסוע על הכביש מבלי לדאוג שאפגע על ידי מכונית.
אינני יודעת מי המציא את חג האופניים והאם היא או הוא עובדים בעסקי האופניים. אבל ברור שהיתה גאון, וזה גם עסק משגשג. בישראל מכירות האופניים נוסקות כמובן לפני יום כיפור.
ליהודים דתיים רבים האופן שבו הם חוגגים את החג הקדוש בשנה לא השתנה משמעותית לאורך השנים, אבל בשבילי כחילונית החג הפך למשמעותי ברגע שהפסיק להיות שייך רק לדתיים. כילדה כל יום כיפור התחבאנו בבית ואני זוכרת את אמי מפצירה בנו לאכול בשקט לבל ישמעו השכנים. רכיבת האופניים שנתה את הכל. יום כיפור חדל להיות חג שלא שייך לי או לצורת חיי והפך לחג אהוב ומועדף. אני יכולה להנות ממנו כישראלית אם לא כיהודיה שומרת מצוות.
באותו יום כיפור בשנה שחזרנו לארץ צעדנו מאחורי הבנות שרכבו על האופניים. רחוב דיזנגוף היה שקט ולא עברה שום מכונית. לפתע חיפושית פולקסווגן התקרבה לעברנו עם חלונות פתוחים. ראינו שהנהג היה המשורר דוד אבידן.
עד היום לא חשבתי על זה, אבל יתכן שאבידן לא ידע שיום כיפור השתנה ורצה למחות. כאחד ממשורריי החילונייות הגדולים שקמו לנו אני מאמינה שהיה מאד מרוצה מהחג הישראלי החדש יום האופניים.

Wednesday, August 10, 2016

ילדה קטנה על אופניים: אנואר בורקן נגד שוטרי משמר הגבול





עם כל מה שמתרחש כאן, התקרית בחברון בסוף יולי עם שני שוטרי משמר הגבול והילדה נראה כבר מאד רחוק.
אזכיר מה שפורסם בהארץ בתחילת אוגוסט: שני שוטרים צולמו כשהם רודפים אחרי ילדה קטנה על אופניים וכשהיא ברחה והשאירה את האופניים מאחור, הם הרימו את האופניים וזרקו אותם לשיחים.
ברור שלתקרית זאת השלכות רציניות, איך זה בכלל אפשרי ששני מבוגרים, בתפקיד, יאיימו כך על ילדה קטנה ויגרמו לה לנוס על נפשה? אם מתמקדים בסיפור יש בו פרט חשוב מאד, זאת לא היתה סתם ילדה, זאת היתה ילדה שרכבה על אופניים.
בהסטוריה הפמיניסטית יש לאופניים משמעות סמלית ואיקונית של עצמאות וחרות. פיתוח ״אופני הבטיחות״ בשנות ה80 של המאה ה19 איפשר גם לנשים בחצאיות לרכב.
חוקרות פמיניסטיות מתייחסות להמצאה זאת כמהפכה ותחילת ה״סדר החדש״. מאז תקופה זאת נשים החלו לרכב על אופניים וכך יצאו לחופשי. בשקט, נשים ונערות לקחו לעצמן את חופש התנועה ויצאו ובאו כרצונן וללא לווי.
כבר זמן רב, וברוב חלקי העולם, אופניים חדלו להיות סמל והפכו לחלק טבעי מהחיים.
אבל בחברות מסורתיות אין לילדות/נערות, ונשים אפשרות לרכב על אופניים. הסרט הסעודי ווג׳דה מספר על ילדה פקחית הנחושה להשיג כסף כדי לרכוש אופניים, שעליהם אסור לה לרכב. היא מקוה להשיג את הכסף בעזרת תחרות בקיאות בקוראן. כדי לממש את חלומה היא מוכנה לשנן אין סוף קטעים. כשהיא אכן זוכה ונשאלת מה תעשה בכסף הפרס, היא אומרת את האמת והפרס נישלל ממנה.
כנראה חברון לא שונה מעולמה של ווג׳דה וגם כאן אופניים נתפשים כסמל המאיים על הסדר הקיים. אנואר בורקן הקטנה לא זכתה לחופש התנועה כאשר נסעה על האופניים ברחובות עירה.
אסיים בציטוט על נסיעה באופניים מאת הפמניסטית והמנהיגה סוזן ב. אנטוני:
״אומר לך מה אני חושבת על רכיבת אופניים, אני חושבת שהיא תרמה יותר לקידום הנשים מאשר כל אחד אחר בעולם. אני מתמוגגת כל פעם שאני רואה אישה רוכבת. זה נותן לה תחושת עצמאות ומסוגלות מהרגע שהיא מתיישבת ויוצאת לדרך.
תמשיכי לרכב אנואר בורקן, דרך צליחה!


















http://blogs.timesofisrael.com/a-young-girl-on-bicycle-anwar-burqan-vs-two-border-police-officer/