ילדה קטנה על אופניים: אנואר בורקן נגד שוטרי משמר הגבול

עם כל מה שמתרחש כאן, התקרית בחברון בסוף יולי עם שני שוטרי משמר הגבול והילדה נראה כבר מאד רחוק.

אזכיר מה שפורסם בהארץ בתחילת אוגוסט: שני שוטרים צולמו כשהם רודפים אחרי ילדה קטנה על אופניים וכשהיא ברחה והשאירה את האופניים מאחור, הם הרימו את האופניים וזרקו אותם לשיחים.

ברור שלתקרית זאת השלכות רציניות, איך זה בכלל אפשרי ששני מבוגרים, בתפקיד, יאיימו כך על ילדה קטנה ויגרמו לה לנוס על נפשה? אם מתמקדים בסיפור יש בו פרט חשוב מאד, זאת לא היתה סתם ילדה, זאת היתה ילדה שרכבה על אופניים.

בהסטוריה הפמיניסטית יש לאופניים משמעות סמלית ואיקונית של עצמאות וחרות. פיתוח ״אופני הבטיחות״ בשנות ה80 של המאה ה19 איפשר גם לנשים בחצאיות לרכב.

חוקרות פמיניסטיות מתייחסות להמצאה זאת כמהפכה ותחילת ה״סדר החדש״. מאז תקופה זאת נשים החלו לרכב על אופניים וכך יצאו לחופשי. בשקט, נשים ונערות לקחו לעצמן את חופש התנועה ויצאו ובאו כרצונן וללא לווי.

כבר זמן רב, וברוב חלקי העולם, אופניים חדלו להיות סמל והפכו לחלק טבעי מהחיים.

אבל בחברות מסורתיות אין לילדות/נערות, ונשים אפשרות לרכב על אופניים. הסרט הסעודי ווג׳דה מספר על ילדה פקחית הנחושה להשיג כסף כדי לרכוש אופניים, שעליהם אסור לה לרכב. היא מקוה להשיג את הכסף בעזרת תחרות בקיאות בקוראן. כדי לממש את חלומה היא מוכנה לשנן אין סוף קטעים. כשהיא אכן זוכה ונשאלת מה תעשה בכסף הפרס, היא אומרת את האמת והפרס נישלל ממנה.

כנראה חברון לא שונה מעולמה של ווג׳דה וגם כאן אופניים נתפשים כסמל המאיים על הסדר הקיים. אנואר בורקן הקטנה לא זכתה לחופש התנועה כאשר נסעה על האופניים ברחובות עירה.

אסיים בציטוט על נסיעה באופניים מאת הפמניסטית והמנהיגה סוזן ב. אנטוני:

״אומר לך מה אני חושבת על רכיבת אופניים, אני חושבת שהיא תרמה יותר לקידום הנשים מאשר כל אחד אחר בעולם. אני מתמוגגת כל פעם שאני רואה אישה רוכבת. זה נותן לה תחושת עצמאות ומסוגלות מהרגע שהיא מתיישבת ויוצאת לדרך.

תמשיכי לרכב אנואר בורקן, דרך צליחה!

http://blogs.timesofisrael.com/a-young-girl-on-bicycle-anwar-burqan-vs-two-border-police-officer/

http://blogs.timesofisrael.com/a-young-girl-on-bicycle-anwar-burqan-vs-two-border-police-officer/

ב16 במאי 1948 נולדה מדינת ישראל

ב16 במאי 1948 נולדה מדינת ישראל. בחיי אנוש זה כבר גיל שניתן לעשות בו חשבון נפש וסיכומים, להתבונן מחדש על ההשגים האישיים ולעשות תוכניות לשארית החיים. אני לא חייבת להרחיק לכת בשביל ההשוואה זאת, אחי המבוגר ממני ב7 שנים בן 68 ואני תמיד זוכרת את יום הולדתו בהקשר לזה של מדינת ישראל.

השנים הראשונות בחייו של אחי היו שנות הצנע, באותה תקופה כדי להתגבר על המחסור, ממשלת ישראל נקטה מדיניות של הקצבה. הורי, יחד עם כלל האוכלוסיה הבוגרת של המדינה, נרשמו בחנות מסוימת ונמסר להם פנקס עם נקודות כדי לקנות את מוצרי היסוד. בעלי החנויות קבלו את האספקה שהספיקה רק לאלו הרשומים.

היו אלו זמנים קשים והורים עבדו קשה לפרנס את

משפחתם. אמי סיפרה לי ששכן שלנו, שהכרתי כנעים הליכות, סטר פעם לבנו מתוך תסכול כי הקטן סירב לאכול כבד עוף וזרק את הצלחת על הרצפה. היא לא סיפרה לי על אותו אירוע כדי להשמיץ את השכן אלא להדגים את דרגת התיסכול של ההורים באותה תקופה.

לא נראה לי שנגרמה להורי טראומה מתקופת הצנע, הם היו צעירים וכולם מסביבם היו עניים. אני יודעת שאבי סירב לקנות בשוק השחור, אבל אפילו אלו שקנו בו אוכל מיוחד צרכו אותו בצנעה בביתם.

בכל זאת תקופת זאת השפיעה מאד על חיי הורי, והם אף פעם לא התייחסו לזמנים הטובים שהגיעו אחר כך כמובן מאליו. הם לימדו אותנו לסיים את כל מה שבצלחת, בצורה מילולית ומטפורית. הם היו צנועים וחסכנים וחינכו אותנו לא להיות בזבזנים וחמדנים.

אני מאמינה שהערכים שספגנו בבית הורינו השפיעו על החלטת אחי לבחור בקריירה בשידור הציבורי ועלי לעסוק בהוראה.

ביום ההולדת ה68 של ישראל, אני חושבת על בנימין נתניהו הצעיר ממדינתנו בשנה אחת. הוא נולד בישראל בשנת 1949. למרות שכמו אחי גם הוא נולד בתקופת הצנע, הוא מעביר את כל חייו בפיצוי עצמי על ילדותו העשוקה.

אני שואלת את עצמי אלו ערכים למד נתניהו בבית הוריו, איך קרה שגדל להיות אטום וחסר לב לסבל העניים והמקופחים וכלל לא מטריד אותו לחיות בראוותנות ובחוסר אחריות ולבזבז הון על חשבון המדינה ומשלמי המיסים.

ישראלים אחרים בגילו של ביבי נתניהו מקבלים 2000 ש״ח כקיצבת זקנה. הוא ואשתו משלמים, כל אחד, כפול מזה על משלוחים הביתה ממסעדות.

היום ה16 במאי 2016, 68 שנה להולדת המדינה אני סקרנית לדעת מה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מחשיב כהישגיו האישיים, אבל גרוע מזה, אני ממש מודאגת איזו מן מורשת הוא מתכנן להשאיר לנו בלכתו.

http://blogs.timesofisrael.com/on-may-16th-1948-the-state-of-israel-was-born/