Friday, August 26, 2016

יעד סופי שוויץ, או לעזור לאהובינו למות


המתת חסד תמיד היתה קיימת, אבל זה לא נושא פופולרי, ההיפך הוא הנכון. לעיתים קורה משהו שמזכיר לנו את נוכחותו וחשיבותו של נושא זה בחיינו. לאחרונה היו אלו עדויות אישיות על כמה חולים סופניים ישראלים שבחרו לסיים את ימיהם בקליניקה בשוויץ.
נראה שכיום שוויץ היפהפיה היא יותר מיעד תיירותי לישראלים בריאים (ואמידים) והפכה גם ליעד סופי לישראלים לא בריאים (ואמידים) בחיפוש אחרי מקום למות בכבוד. בשני המקרים הביקור בשוויץ שמור רק לאלו עם כסף.
הבוקר ברשת ב׳ בתכנית המזנון, חיים זיסוביץ הקדיש זמן לנושא. בישראל המתת חסד, והתאבדות בסיוע רופא אינן חוקיות. כך שהאפשרויות העומדות בפני חולים סופניים, שאינם יכולים להרשות לעצמם את אפשרות שוויץ, מוגבלות.
למרבית המזל, ישנן גם כאן דרכים רחומות לפרש את החוק. באופן אישי ידוע לי על דוגמאות לא מעטות שכך היה, אחד מהם הוא המקרה של אמי.
כשהייתי בגן אמי, שהיתה אחות במקצועה, סעדה רופאה עם סרטן סופני. לפתע היא נפטרה. כילדה לא חשבתי על כך יותר מדי, אך שנים מאוחר יותר אמי סיפקה את הפרטים. היא סיפרה שעמית של אותה רופאה עזר לה. אמי הוסיפה בהתפעלות שכך רופאים דואגים אחד לשני, כמן מחווה אנושית לסיים את הסבל של חברה למקצוע. בשלב זה הבנתי לגמרי את כוונתה והבטחתי לעצמי שאם יתעורר הצורך אדאג לעזור לה.
כשאמי אושפזה בבית חולים עם כאבים עזים בבטן, שהתבררו כסרטן סופני, נזכרתי בהבטחתי זאת. אחי ואני נפגשנו עם הרופא ושאלתי אותו מה עמדתו בנושא המתת חסד. מהתגובה על פניו של אחי הבנתי שאמא שלנו מעולם לא שיתפה אותו במשאלתה. הרופא, מצד שני, לא נראה מופתע. הוא לא ענה על השאלה אך אמר שהם דואגים שחולים סופניים יהיו משוחררים מכאב ושהוא יעשה הכל להקל על אמי.
למחרת לקחתי אותה לבדיקה בחלק אחר של בית החולים. בדרכנו לשם עברנו גן קסום. ״תביטי אמא״ אמרתי ״כל כך מקסים כאן.״ אמי, שכרגיל אהבה טבע ופרחים, נשארה אדישה ומרוחקת. הבנתי שהיא בדרכה החוצה. יותר מאוחר באותו יום כשבקשה ממני לקחת כמה תמרוקים הביתה, כי היא לא תזדקק להם יותר. לא התווכחתי והבנתי זאת כדרכה לסמן לי שהגיע הזמן לעזוב. קיבלתי את החלטתה. אמי מתה באותו לילה. שבועות, אפילו חודשים, הרגשתי הקלה שסיבלה הסתיים.
בשבוע הבא נציין 20 שנה למותה. כאשר אני נזכרת בימיה האחרונים אני חושבת גם על הדרך הרחומה והמכובדת שנהגו באמי בבית חולים ציבורי צפוף בישראל. תמיד ואהיה אסירת תודה על הסיוע העדין שקבלה כדי לעזור לה לעזוב את העולם.

No comments:

Post a Comment